אופירה שלנו – ישוב ישראלי שהוקם בדרום חצי האי סיני כשתחילת ההתיישבות היתה ב1969 ונמשכה עד הפינוי ב1982.
בתחילה האיזור כולו היה לא מיושב כמעט לחלוטין והטבע והחופים בלטו בעוצמתם.
אופירה נבנתה על מצוק "ראס אום סיד" והשקיפה על מפרץ "שארם אל מויה" שנקרא גם מפרץ שלמה. תמונות נוספות של אופירה מצורפות בדף התמונות. עוד על ההקמה בתמונות של שיכון ובינוי
בסביבת אופירה הוקם איזור תעשיה, הוקמו בסיסי צה"ל ושדה תעופה.
באופירה גרו כמה מאות משפחות שעבדו במקום או שירתו בבסיסים הצמודים.
וב1971 נסלל הכביש מאילת לאופירה.
במפרץ נעמה נבנתה טיילת לרווחת המבקרים, נבנו מלונות, בית ספר שדה, מועדון צלילה ועסקים נוספים.
בשנת 1974 הוקם בית הספר אופירה והילדים בחלקם הלכו לבית הספר יחפים. הכיתות היו קטנות ובחלקם למדו תלמידים משתי שכבות גיל כאשר כל שולחן היווה כיתה.
ב20 באוקטובר 1979, ירדו גשמים עזים כמעט ללא הפסק באזור חוף אופירה ונעמה. הגשמים העזים גרמו לשיטפונות עזים שגרמו להרס רב ואף למותם של אנשים.
בשנת 1979 נחתם הסכם שלום עם מצרים וכחלק מההסכם חצי האי סיני יוחזר למצרים וב1981 נערכה במקום פגישת פסגה בנוכחות נשיא מצרים וראש ממשלת ישראל.
במהלך פסח 1982 עזבו התושבים את אופירה כשהם משאירים מאחוריהם את הישוב, את בתי המגורים בשלמותם אך לוקחים את החוויות והזכרונות איתם.
מספר כתבות נעשו על תחושות התושבים לפני הפינוי והם מצורפות כאן
על אופירה ועל ההתישבות בסיני נכתבו ספרים רבים ושירי געגועים – חלקם מצורפים לדף הסרטונים באתר
ונסיים עם השיר שארם א שייח
מילים: עמוס אטינגר
לחן: רפי גבאי
גדול הוא הלילה ולך מחייך
חזרנו עם בוקר אל שארם א-שייח
עברנו בלילה, בים ובהר
ובאנו עם בוקר אל תוך המיצר
את שארם א-שייח, חזרנו אלייך שנית
את בליבנו, ליבנו תמיד
הים והמלח יראו את השיר
חזרנו אליכם, טיראן וסנפיר
אותם השמיים מעל לבבך
מיצר, ים ומים – את שארם א-שייח
את שארם א-שייח, חזרנו אלייך שנית
את בליבנו, ליבנו תמיד
עולה לו הבוקר בחוף אלמוגים
עוברות שוב במים ספינות דייגים
יורד לו הערב, מביא עוד חלום
מביא על המים תקווה לשלום
את שארם א-שייח, חזרנו אלייך שנית
את בליבנו, ליבנו תמיד
הוי, שארם א-שייח!